Vayedaber

Baba Metsi'a

Daf 7a

משנה: מָצָא אַחַר הַגַּפָּה אוֹ אַחַר הַגָּדֵר גּוֹזָלוֹת מְקוּשָּׁרִין אוֹ בִשְׁבִילִין שֶׁבַּשָּׂדוֹת הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן. מָצָא כֶּלִי בָּאֲשָׁפוֹת אִם מְכוּסֶּה לֹא יִגַּע בּוֹ וְאִם מְגוּלֶּה נוֹטֵל וּמַכְרִיז. מָצָא בַגַּל וּבְכוֹתֶל יָשָׁן הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. מָצָא בְכוֹתֶל חָדָשׁ מֵחֶצְיוֹ וּלְחוּץ שֶׁלּוֹ מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה מַשְׂכִּירוֹ לַאֲחֵרִים אֲפִילוּ בְתוֹךְ הַבַּיִת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ.

Traduction

Si l’on trouve derrière le mur, ou derrière une haie, ou dans les sentiers des champs des pigeons liés, il ne faut pas les toucher (35)On craint qu'en cas de publication, le propriétaire ne sache pas les désigner.. Si l’on trouve au fumier un vase couvert (caché), il ne faut pas le toucher (36)Il n'est pas perdu.. Si le vase n’est pas caché, il faut le prendre et le publier (pour que le propriétaire vienne le prendre en indiquant un indice).Si l’on trouve un objet dans une ruine ou dans un vieux mur, ou même dans un mur neuf du côté de la rue, on peut le garder. Si l’objet se trouve dans le mur du côté de la maison, il appartient au propriétaire de la maison. Si cette maison était louée, celui qui le trouve peut le garder, quand même l’objet se trouverait dans la maison.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אחר הגפה. סתימת כותל של עץ או של קנים:

גדר. של אבנים:

ה''ז לא יגע בהן. דאמרינן איש א' הצניע אותם שם ואם יקח אין לבעלים סימן בהן הילכך יניחם שם עד שיבאו הבעלים ויקחו להם:

מכוסה לא יגע בו. ואפי' יש בו סימן שאין זה אבידה שיהא מוזהר עליה בלא תוכל להתעלם דמשתמר הוא:

בגל ובכותל ישן הרי אלו שלו. בגל של אבנים מחומה שנפלה וכדמפרש טעמא בגמ' שאני אומר של אמוריים היו ובלבד שהעלו חלודה רבה וניכר שמזמן רב טמון שם:

מחציה ולחוץ שלו. באחד מחורי הכותל הסמוכין לרשות הרבים אם מצאה מחצי עביו של הכותל ולחוץ ה''ז שלו דאמרינן אחד מבני רשות הרבים נתנו שם ושכח וכגון שהעלה חלודה וניכר שהוא מזמן הרבה ובודאי נתייאשו הבעלים. ודין זה דוקא בלשון של זהב ושל כסף וכיוצא בזה אבל אם היה כלי ובתוכו מעות אם פי הכלי לחוץ הרי הוא שלו ואם פי הכלי לפנים הרי הוא של בעל הבית:

אם היה. בעל הבית משכיר ביתו לאחרים אפי' מצא בתוך הבית הרי אלו שלו דלא ידע דמאן נינהו ובעליו נתייאשו:

הלכה: מָצָא אַחַר הַגַּפָּה כול'. רַב יְהוּדָה אָמַר. וּבִלְבַד גּוֹזָלוֹת מְקוּשָּׁרִין בְּכַנְפֵיהֶן. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא אַשְׁכַּח חֲמָר מִכְסֵי בַחֲפִיסָה וְנַסְתֵּיהּ. אֲזַל שְׁאַל לְרַב. אֲמַר לֵיהּ. לָא עֲבַדְתָּ טָבוֹת. אֲמַר לֵיהּ. חַזְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לָא. דְּנֵימַר אֲתַא מָרֵיהּ בְּעֵי לֵיהּ וְלָא אַשְׁכְּחֵיהּ וְאִיתְאַייַשׁ מִינֵּיהּ.

Traduction

R. Juda dit: en parlant des ''pigeons liés'' (1,4), la Mishna entend qu’ils sont liés par les ailes (selon l’usage; sans quoi, le lien les distingue). R. Aba b. Zabda trouva un âne couvert d’un sac et le prit, puis il consulta Rav pour savoir si c’est permis. -Tu n’as pas bien fait, lui dit Rav. -Dois-je le rendre, demanda R. Aba, à l’endroit où je l’ai trouvé? -Non, lui dit Rav, car le maître de l’âne peut être revenu déjà, et n’ayant pas trouvé son bien y aura renoncé (de sorte que ce serait perdu;il vaut mieux le publier).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מקושרות בכנפיהן. דכולי עלמא מקשרי להו הכי דאי לאו הכי הוי הקשר סימן:

מכסי בחפיסה. בנוד של עור שהי' עליו ולקחו:

לא עבדת טבות. לא עשית בטוב דשמא הבעלים הניחוהו שם ואין זה אבידה:

א''ל חזריה. א''ל ר' בא א''כ אחזירנו למקומו וא''ל רב לא תעשה כן:

דנימר וכו'. לפי שחוששין אנו שמא בתוך כך יבאו הבעלים ולא ימצאו אותו ויתייאשו הימנו אלא תכריז ויבאו הבעלים ויקחו את שלהם:

הלכה: וְאֵילּוּ חַייָב לְהַכְרִיז כול'. רַב יְהוּדָה אָמַר. ג̇ מַטְבֵּיעוֹת שֶׁלְּג̇ מְלָכִים. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. 7a וַאֲפִילוּ שְׁלָשְׁתָּן שֶׁלְּמֶלֶךְ אֶחָד וַעֲשׂוּיִין גּוֹדָלִין. שֶׁלְּג̇ מְלָכִים וַעֲשׂוּיִין ג̇ גּוֹדָלִין. אוֹ אֲפִילוּ שְׁלָשְׁתָּן שֶׁלְּמֶלֶךְ אֶחָד וַעֲשׂוּיִין גּוֹדָלִין.

Traduction

R. Juda dit: ''3 pièces de monnaie constituent un signe, et il faut les publier'', si elles sont à l’effigie de 3 rois divers. Selon R. Eléazar, il en est de même aussi si elles sont d’un seul règne, étant superposées en forme de tour (par grandeurs graduées); en tous cas, que les 3 pièces soient de 3 rois différents, ou d’un seul, la superposition graduée en forme de tour les distingue.

Pnei Moshe non traduit

גמ' שלשה מטביעות של שלשה מלכים. הא דקתני שלשה מטביעות הוי סימן דוקא אם הם משונות בצורתן זה מזה כגון של שלשה מלכים:

ואפי' שלשתן של מלך אחד וכו'. ר' אלעזר פליג וס''ל דלאו בשלשה מלכים תליא מילתא דאומור דהכי מיתרמי ונפלו בהדדי ולא הוי סימן אלא דוקא שעשוין גודלין כמו מגדלין זה על גב זה התחתון רחב והאמצעי קצר ממנו והעליון הקצר שבכולן כמגדל הזה שהוא רחב מלמטה והולך ומקצר ועולה:

של ג' מלכים וכו'. מסקנת מילתיה דר' אלעזר היא דבין של ג' מלכים ובין של מלך אחד והוא שעשוין כמגדלין דבהכי הוי סימן דלא איתרמי דנפל הכי:

כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן חַייָב לְהַכְרִיז. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִין הֲוָה כְּגוּן אָהֵן מַצּוּבָה אֵין חַייָב לְהַכְרִיז. מָהוּ כְּגוֹן אָהֵן מַצּוּבָה. כְּגוֹן אָהֵן קַרְפֵּיפָה שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם. מִכֵּיוָן דְּלָא יְדַע לְמָאן מְחַזְּרָה אֵין חַייָב לְהַכְרִיז. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. בַּר נַשׁ הֲוָה מְהַלֵּךְ חוֹרֵי רִבִּי חֲלַפְתָּא נְפַל מִינַּייהוּ חַד דֵּינָר. מִכֵּיוָן דְּלָא יְדַע לְמָאן מְחַזְּרָה אֵין חַייָב לְהַכְרִיז. שִׁמְעוֹן בַּר וָוה הֲוָה מְהַלֵּךְ חוֹרֵי רִבִּי לָֽעְזָר. נְפַל מִינֵּיהּ דֵּינָר. אוֹשְׁטֵיהּ לֵיהּ שִׁמְעוֹן בַּר וָוה. אֲמַר לֵיהּ. כְּבָר נִתְייָאַשְׁתִּי מִינֵּיהּ. אָֽמְרֵי. לֹא אִיתְכַּוֵון רִבִּי לָֽעְזָר אֶלָּא לְזַכְייֵהּ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְּגִין דַּהֲוָה אִינַּשׁ מִסְכֵּן.

Traduction

R. Yohanan dit: si elles sont placées en forme de trépied (en triangle), on n’est pas tenu de les publier. Qu’entend-on pas cette disposition? Un espace (parc) enclavé par 3 hommes; or, vu le doute et comme on ne sait auquel des 3 hommes il faut restituer ces pièces, il est inutile de les publier. R. Yossé dit que le fait suivant le prouve aussi:un homme suivait R. Halafta, et de l’un d’eux il tomba un dinar; comme on ne savait pas auquel des deux rendre ce dinar, il devint inutile de le publier. De même comme R. Simon b. Aba marchait derrière R. Eléazar, un dinar tomba du premier; mais comme Simon qui l’avait ramassé lui tendait ce dinar, R. Eléazar lui dit y avoir déjà renoncé (c’est donc à toi). En réalité, dit-on, R. Eléazar agit ainsi avec intention, afin de faire acquérir cette pièce de monnaie à R. Simon b. Aba, qui était un pauvre honteux.

Pnei Moshe non traduit

אין הוה כגון אהן מצובה. אם היה כעין מצובה והוא מלשון חצובה כג' רגלי הקנקן ולדמיון בעלמא נאמר כאן כדמפרש ואזיל:

כגון אהן קרפיפא. כעין הקרפיף של דירת ג' בני אדם שהוא בנוי כל אחד כנגד אוירו של השתים וכלומר אם יש כאן הספק משל מי הן מכיון דלא ידע למי מהם יחזיר ובשביל כך הם בעצמם ג''כ מתייאשים הלכך אינו חייב להכריז:

את שמע מינה. מהא דר' חלפתא דלקמן דלאו דוקא מג' בני אדם שהרי לטעמיה דאמר דלא ידע למאן מחזרה אפי' בשני בני אדם נמי שייכא וכדשמעינן ג''כ מהאי דאזל אחרי ר' חלפתא שאמר לו מכיון דלא ידע המוצאו למי יחזיר הרי זה שלו:

אושטי ליה. שמצאו והושיט לו הדינר להחזירו וא''ל כבר נתייאשתי ממנו לפני כל מי שימצא שלא ידע למי יחזיר והשתא הרי הוא שלך שהגבהת אותו אחר יאוש:

אמרי. אמרו דבאמת לא היה טעמו של ר''א אלא כדי לעשות זה במתכוין ולזכות לר' שמעון בר ווה שהי' איש עני ורצה לזכות בכבוד:

Baba Metsi'a

Daf 7b

משנה: מָצָא בַחֲנוּת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. בֵּין הַתֵּיבָה וְלַחֶנְוָונִי הֲרֵי הוּא שֶׁל חֶנְוָווִי. לִפְנֵי הַשּׁוּלְחָנִי הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. בֵּין הַכִּיסֵּא וְלַשּׁוּלְחָנִי הֲרֵי הוּא שֶׁל שּׁוּלְחָנִי. הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת מֵחֲבֵירוֹ אוֹ שֶׁשִּׁילַּח לוֹ חֲבֵירוֹ פֵירוֹת וּמָצָא בְתוֹכוֹ מָעוֹת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. וְאִם הָיוּ צְרוּרִין נוֹטֵל וּמַכְרִיז. אַף הַשִּׂמְלָה הָֽיְתָה בִּכְלָל כָּל אֵילּוּ וְלָמָּה יָצָאת. לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ לוֹמַר לָךְ מַה שִׂמְלָה מְיוּחֶדֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סֵימָנִין וְיֵשׁ לָהּ תּוֹבְעִין אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סֵימָנִין וְיֵשׁ לָהּ תּוֹבְעִין חַייָב לְהַכְרִיז.

Traduction

Si on trouve un objet (sans indice) dans une boutique (40)Ouverte à tout venant., on peut le garder; si on le trouve entre le bureau et le boutiquier, c’est à celui-ci. Si on le trouve chez un changeur entre lui et la table, il faut le lui rendre; mais si on le trouve en dehors de la table (41)Devant elle chacun passe, et la trouvaille ne provient pas du changeur., on peut le garder. Si un individu achète à un autre des fruits ou des produits de champ, ou si l’autre les lui envoie, et qu’en les recevant il y trouve des pièces de monnaie, il peut les garder; mais si les pièces sont jointes (en bourse), il faut les publier, pour les rendre à celui qui pourra les désigner. L’Ecriture dit expressément que si l’on trouve un vêtement il faut le rendre (Dt 22, 3); c’est pour nous apprendre ceci: comme un vêtement présente des signes particuliers, et appartient à quelqu’un qui le réclamera, ainsi pour tous les objets présentant des signes spéciaux et appartenant à quelqu’un qui les réclamera, on est obligé de faire la publication.

Pnei Moshe non traduit

מתני' מצא בחנות הרי אלו שלו. בדבר שאין בו סימן מיירי דההוא דנפל מיניה מייאש שהכל נכנסים לשם:

בין התיבה. שהחנווני יושב לפניה ותמיד נוטל ממנה ונותן לפניו ומוכר ומעות שנותנין לו נותן לתיבה ולא נפל שום דבר אלא מיד חנוני:

שלחני. מחליף מעות ונותן מטבעותיו בשלחן שלפניו והבאין להחליף אף הן נותנין שם מעותיהן:

הרי אלו שלו. דאמרינן מן הבאין נפלו שהרי השלחן מפסיק בין השולחני להמעות שנמצאו ואם מן השולחני נפלו היה להם להמצא בינו ולכסא שהשלחן מונח עליו:

לקח פירות מחבירו וכו'. וכגון שחבירו זה תגר הוא שלוקח תבואה זו או פירות הללו מאנשי' הרבה ולא ידיע דמאן נינהו וכיון דלית בהו סימן נתייאשו הבעלים אבל אם זה שמכר את הפירות לקטן הוא עצמו מן הקרקע שלו ודשן הוא שודאי המעות שלו הן חייב להחזיר:

ואם היו צרורין. הקשר או המנין שלהם הוי סימן:

אף השמלה היתה בכלל כל אילו. בכלל כל אבדת אחיך:

ולמה יצאת. שפרט הכתוב וכן תעשה לשמלתו:

מה שמלה מיוחדת. סתם שמלה יש בה סימן וכן יש לה בעלים תובעין אותה שהרי נעשית בידי אדם ולא באה מן ההפקר:

אף כל שיש לו סימנין ותובעין. למעוטי דידעינן ביה דמייאש ושמעיניה דאמר וי ליה לחסרון כיס:

תַּנֵּי. מָצָא בָּאַשְׁפָּה חַייָב לְהַכְרִיז. שֶׁדֶּרֶךְ הָאַשְׁפָּה לְהִיטַּלְטֵל. מָצָא בַגַּל וּבְכוֹתֶל יָשָׁן הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. 7b שֶׁלֶּאֱמוֹרִייִם הָיוּ. תַּנֵּי. מָצָא בֵין פַּסִּים לַפַּסִּים. מִן הָאֲגָף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים. מִן הָאֲגָף וּלְחוּץ כִּלְחוּץ. אִם הָיָה מְפוּלָּשׁ לִפְנִים אֲפִילוּ מֵחֶצְיוֹ וּלְחוּץ הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה מְפוּלָּשׁ לְחוּץ אֲפִילוּ מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלְּמוֹצָאֵיהֶן.

Traduction

On a enseigné (37)Tossefta, 2.: si l’on trouve un objet dans le fumier, il faut le publier, car il arrive souvent que le fumier est déplacé (et la trouvaille pourrait être perdue pour son propriétaire).''Ce que l’on trouve dans une ruine ou un vieux mur, vous appartient'', car on peut supposer que cet objet remonte aux Emorrhéens (ou premiers habitants de la Palestine). On a enseigné (38)Ibid.: la trouvaille faite entre les poutres d’un plafond, sise à l’intérieur du battant de la porte fait partie de la maison (est au propriétaire); si elle se trouve à l’extérieur de ce point, elle est comme située au dehors (et appartient à celui qui l’a trouvée). Lorsqu’une cavité est percée à l’intérieur du côté de la maison, toute trouvaille prise là, fût-ce dans la moitié sise vers l’extérieur, appartient au maître de la maison. Lorsque la cavité est percée à l’extérieur, toute trouvaille prise là, fût-ce dans la moitié sise vers l’intérieur, appartient à qui l’a trouvée.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא פ''ב:

שדרך האשפה להיטלטל. ממקומו ולהפנות ואם לא יקח שמא לכשתפנה האשפה ימצאנה עכו''ם או ישראל חשוד והילכך הוי אבידה ומוזהר עליה:

של אמוריים. שהורישו אבותינו היו:

תני. בתוספתא שם:

בין פסים לפסים. בין פנימין שעל גבי הפתח:

מן האגף ולפנים. מקום שהדלת מוגף עליה קרוי אגוף ומשם ולפנים הרי הוא של בעל הבית:

כלחוץ. והרי הוא שלו שא' מבני רשות הרבים היניחו ושכחו וכבר נתייאש:

אם היה מפולש לפנים. שניכר שהחור והחלל מפולש מלפנים הוא לעולם הרי הוא של בעל הבית:

הָיָה מַשְׂכִּירָן לַאֲחֵרִים אֲפִילוּ מָצָא בְתוֹךְ הַבַּיִת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. בְּפוּנְדָק אִתְפַּלְּגוֹן. אֲבָל בֶּחָצֵר כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁחַייָב לְהַכְרִוּז. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בֶּחָצֵר אִתְפַּלְּגוֹן. אֲבָל בְּפוּנְדָק כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁהוּא שֶׁלְּמוֹצָאוֹ.

Traduction

– ''Si le propriétaire loue sa maison à d’autres, celui qui a trouvé un objet, fût-ce à l’intérieur de la maison, pourra le garder''. Toutefois, dit R. Jérémie, il y a discussion entre R. Simon b. Eléazar et les autres sages sur le point de savoir si l’on peut garder la trouvaille, lorsque le propriétaire louant sa maison à beaucoup de personnes en a fait une auberge pandocion. Mais dans une cour ordinaire, louée, tous reconnaîtraient qu’il faut publier la trouvaille. R. Yossé dit le contraire: cette discussion est applicable à la trouvaille faite dans une simple cour; mais si elle est faite dans la maison devenue une auberge, il est évident selon tous que son maître y aura renoncé et que l’objet appartiendra à qui l’a trouvé (39)En raison du grand nombre d'habitants, le maître de l'objet y renonce au profit de qui l'a trouvé..

Pnei Moshe non traduit

הי' משכירו לאחרים וכו'. אמר ר' ירמיה בפונדק איתפלגון. הך דר' ירמיה אפלוגתא דר' שמעון בן אלעזר ורבנן קאי ושייכא לדינא דמתני' והפלוגתא היא בתוספתא ריש פ''ב דגרסי' שם מודה רשב''א בכלי אנפריא שמשתמשין בהן חייב להכריז וכו' וכן הי' ר' שמעון בן אלעזר אומר המציל מפי הארי וכו' והמוצא באסרטיא ופלטיא גדולה שלו מפני שהבעלים מתייאשין מהן. ומדקתני מודה רשב''א מכלל דרבנן פליגי עליה בעלמא וכן פליגי בסיפא אהא דקתני והמוצא באסרטיא וכו' דרשב''א סבר דבכל מקום שרוב העם מצוין הרי אלו שלו דמסתמא הבעלים מתייאשין. ומפרש ר' ירמיה פלוגתייהו דנדע מתני' מני וקאמר דבפונדק פליגי וכלומר דמתני' דקתני אם היה משכיר לאחרים הרי אלו שלו בשעשאו פונדק להרבה בני אדם מיירי וס''ל לרשב''א דאפי' בשעשאו פונדק לישראל הרי אלו שלו דמאן דנפל מיניה מייאש דלא ידע ממאן ליבעי:

אבל בחצר. סתם חצר בשלא עשאו פונדק אפי' הי' משכירו לאחרים חייב להכריז ומתני' רשב''א היא אבל חכמים פליגי דס''ל ברוב ישראל אפי' בפונדק חייב להכריז:

ר' יוסי. אמר בחצר איתפלגון אבל בפונדק כולי עלמא מודו שהוא שלו ומתני' דבשעשאו פונדק מיירי דברי הכל היא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source